מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
כריתת קרום הלב (פריקרדיוטומיה) השמאלי-אחורי במהלך ניתוח בחולים העוברים ניתוחים בעורק כלילי, אבי העורקים או מסתם אבי העורקים קשורה להפחתה משמעותית בשיעור פרפור הפרוזדורים (AF) לאחר ניתוח, כך מראה מחקר חדש. AF לאחר ניתוח נצפה ב-17% מהחולים שעברו פריקרדיוטומיה שמאלית אחורית לעומת 37% מהאחרים, ירידה של 45%.
AF הוא הסיבוך השכיח ביותר לאחר ניתוחי לב, המדווח ב-30% עד 40% מהמטופלים, בהתאם לסוג הניתוח. AF לאחר ניתוח קשור לשהייה ממושכת יותר בבית החולים ולעלייה בתוצאים השליליים, כולל מוות ושבץ מוחי. תפליט קרום הלב נפוץ לאחר ניתוח לב, וידוע ממחקרים ניסיוניים שאפילו כמות קטנה של תפליט עשויה לעורר AF, כנראה במנגנון של דלקת מקומית ולחץ חמצוני, "או אפילו באמצעות דחיסה מכנית פשוטה על הפרוזדורים", אמרו החוקרים.
פריקרדיוטומיה שמאלית אחורית היא הליך כירורגי פשוט שבו נעשה חתך של 4 עד 5 ס"מ כדי לחבר את שק הפריקרד עם החלל הפלאורלי השמאלי ולנקז נוזלים מחלל הפריקרד במהלך התקופה שלאחר הניתוח. במחקר PALACS, החוקרים ערכו ניסוי אקראי מבוקר במטופלים מבוגרים שעברו התערבויות אלקטיביות, כולל אלו של העורקים הכליליים, מסתם אבי העורקים, אבי העורקים העולה, או שילובם. התוצא העיקרי שנבדק היה שכיחות AF במהלך השהות שלאחר הניתוח בבית החולים, שהוערכה באמצעות ניטור לב מתמשך. תוצאי הבטיחות, שהוערכו באוכלוסיית המטופלים, כללו תמותה ניתוחית, תופעות לוואי משמעותיות לאחר הניתוח (מוגדרות כתמותה מכל סיבה, שבץ ואוטם שריר הלב), ועדויות קליניות או הדמיות לאחר ניתוח לתפליט פלאורלי או פריקרדיאלי שמאלי. בסופו של דבר, 420 חולים חולקו אקראית: 212 בקבוצת הפריקרדיוטומיה ו-208 בקבוצה ללא התערבות. הגיל החציוני היה 61 שנים, 24% מהמטופלים היו נשים.
החוקרים מצאו כי השכיחות של AF לאחר ניתוח הייתה נמוכה באופן מובהק סטטיסטית בקבוצת ההתערבות מאשר בקבוצת ללא התערבות. השכיחות של תפליט פריקרדיאלי לאחר ניתוח הייתה נמוכה יותר בקרב אלו בקבוצת הפריקרדיוטומיה השמאלית האחורית, 12% לעומת 21% (סיכון יחסי 0.58, רווח בר סמך 95%- 0.42-0.65). הפחתת הסיכון היחסית של 45% עבור AF לאחר ניתוח בולטת בהשוואה להתערבויות פרמקולוגיות אחרות, כולל חוסמי β, אמיודרון, קולכיצין או בוטולינום טוקסין.
