מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש שפורסם ב-JACC שופך אור על ציון חדש של שמונה פרמטרים העשוי לחזות תמותה לאחר תיקון קצה-לקצה (TEER) של המסתם המיטרלי. החוקרים מצאו כי "MitraScore" היה גם מנבא לאשפוז עקב אי ספיקת לב והתאים גם לסבירות לשיפור קליני.
ההנחיות העדכניות למחלת לב מסתמיות ממליצות על TEER לחולים בסיכון גבוה עם רגורגיטציה מיטראלית ראשונית סימפטומטית חמורה ולשימוש נבחר ברגורגטציה מיטרלית שניונית. השימוש ב-TEER עם מכשיר ה-MitraClip גדל באופן משמעותי, אך גם נדחק על ידי דיווחים על חזרת אי ספיקה מיטרלית והצורך בהתערבות חוזרת. מחקר משנת 2018 הראה שרק כ-54% מהמטופלים האמריקאים היו בחיים ובריאים שנה לאחר TEER, בעוד שמחקר משנת 2021 הראה ששיעור התיקון הניתוחי לאחר כשל ב-TEER היה רק 4.8%. עם זאת, חסרים כלים ספציפיים לריבוד סיכונים של חולים העוברים TEER. החוקרים בנו את הציון באמצעות נתונים מ-1119 הליכי TEER באירופה ובקנדה בין השנים 2012 ו-2020 במרשם הרטרוספקטיבי של תיקון שסתום מיטראלי ומרשם המצב התזונתי (MIVNUT). במהלך חציון מעקב של 1.6 שנים, 31.9% מהחולים מתו ו-28.4% אושפזו מחדש על ידי צוות אי ספיקת לב.
לאחר בדיקת 33 משתנים, שמונה משתנים היו מנבאים בלתי תלויים לתמותה: גיל 75 ומעלה, אנמיה, קצב סינון גלומרולרי מוערך מתחת ל-60 מ"ל/דקה ל-1.73 מ"ר, מקטע פליטה של חדר שמאל קטן מ-40%, מחלת עורקים היקפיים, מחלת ריאות חסימתית כרונית , מינון משתן גבוה (≥80 מ"ג פורוסמיד ליום או שימוש ב-≥2 חומרים משתנים למעט תרופות אנטי-אלדוסטרוניות), וללא טיפול במעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין. לכל משתנה הוקצתה נקודה אחת וה-MitraScore חושב על ידי סכימת משתני הסיכון. המטופלים סווגו גם לקבוצות סיכון MitraScore לפי שלישים: נמוך (≤ אחוזון 25), סיכון בינוני (אחוזון 25 – 75) וסיכון גבוה (אחוזון ≥ 75). עבור כל נקודה ב-MitraScore, הסיכון היחסי לתמותה מכל סיבה עלה ב-55% (יחס סיכון [HR], 1.55; 95% CI; 1.44 – 1.67; P <.001), וככל שקבוצות הסיכון של MitraScore התקדמו מנמוך לגבוה, הסיכון למוות ו/או לאי ספיקת לב עלה מיחס סיכון של 1.97 לסיכון בינוני ל-3.69 לסיכון גבוה. כלי סיכון אחרים, כמו ציון GRASP וציון הסיכון של אי ספיקת לב, נבדקו עבור מטופלים שעברו TEER אך, בניגוד ל-MitraScore, דורשים מחשב או אפליקציה לחישוב, ציין המחבר.
