מחקר חדש שפורסם ב- International Stroke Conference 2022הראה כי חולים שעברו אוטם שריר הלב (MI) חווים ירידה קוגניטיבית מהירה יותר לאורך זמן. למרות שהקוגניציה בשלב החריף לאחר MI לא הייתה שונה מאלו ללא MI בקבוצות תצפית גדולות, הירידה הקוגניטיבית הפכה שונה משמעותית במהלך חציון של 6.5 שנות מעקב.
המחקר כלל 31,377 מבוגרים ללא MI ודמנציה משישה מחקרי עוקבה גדולים, וכ-56% מהמשתתפים במחקר היו נשים. הם היו במעקב מ-1971 עד 2017, כאשר חוקרים מדדו רוטינית את גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים שלהם. חציון המעקב במחקר היה 6.5 שנים, אך חלקם היו במעקב עד 20 שנה. במהלך אותה תקופה, היו 1047 מקרי MI, והחוקרים ביצעו ניתוח מאוחד ממחקרים אלו. הניתוח אפשר לחוקרים לקבוע אם MI השפיע על ירידה קוגניטיבית זמן קצר לאחר האירוע ולאחר מכן בטווח ארוך לאחר האירוע. התוצא העיקרי היה שינוי בקוגניציה הכללית, תוצאים נוספים היו תפקודי זיכרון ותפקוד ניהולי. הזמן החציוני בין ה-MI הראשון להערכה הקוגניטיבית היה כ-1.8 שנים אך נע בין כ-6 חודשים ל-4 שנים, והמשתתפים היו בגיל חציוני של 60 שנים בזמן ההערכה הקוגניטיבית הראשונה. החוקרים התאימו תוצאות לגורמים דמוגרפיים, גורמי סיכון למחלות לב ותוצאות בדיקות קוגניטיביות לפני ה-MI, ומשתתפים שעברו אירוע מוחי במהלך תקופת המעקב לא נכללו בניתוח.
המחקר הראה שאירוע MI קשור לירידה משמעותית בקוגניציה הכללית (0.71-; P < .0001) ותפקוד ניהולי (0.68-; P < .004 ), אבל לא בתפקודי זיכרון. מכיוון שהקוגניציה יורדת באופן טבעי עם הגיל, החוקרים לקחו זאת בחשבון. לאחר התאמת המודל בהתאם, הערכות ההשפעה המצביעות על ירידה בקוגניציה הכללית ובתפקוד הביצועי לא היו מובהקות. עם זאת, מודל אחר שבחן את ההשפעה של אירוע MI על ירידה בתפקוד הקוגניטיבי לאורך השנים שלאחר האירוע מצא הבדלים משמעותיים.
בהשוואה למשתתפים ללא MI, לאלו עם אירועי MI היו ירידות מהירות יותר באופן משמעותי בקוגניציה הכללית (0.15- נקודות לשנה מהר יותר; P < .002), בזיכרון (0.13- נקודות לשנה מהר יותר, P = .004), ובתפקוד ניהולי (0.14- נקודות לשנה מהר יותר, P < .0001).
