במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם עומס רב של פרפור פרוזדורים ואי-ספיקת לב, אין הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעורי תמותה מכל-סיבה או אירועי אי-ספיקת לב עם טיפול לאיזון מקצב הלב (Rhythm Control) באמצעות אבלציה לעומת איזון קצב הלב (Rate Control); עם זאת, תועדה מגמה לא-מובהקת סטטיסטית של תוצאות טובות יותר עם אבלציה לאיזון מקצב הלב לעומת טיפול לאיזון קצב הלב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לעיתים קרובות אי-ספיקת לב ופרפור פרוזדורים מופיעות יחד באותו מטופל ומהוות אתגר טיפולי. טיפול תרופתי המבוסס על איזון מקצב הלב לא הוכח כעדיף על טיפול לאיזון קצב הלב. איזון מקצב הלב באמצעות אבלציה נבחנה אל מול גישת איזון קצב הלב במטרה לקבוע אם ניתן לשפר את התוצאים הקליניים בחולים עם אי-ספיקת לב ופרפור פרוזדורים.
המחקר הרב-מרכזי כלל חולים עם עומס רב של פרפור פרוזדורים התקפי (מעל ארבעה אירועים בחצי שנה) או פרפור פרוזדורים קבוע (פחות משלוש שנים), עם אי-ספיקת לב ומדד NYHA של II-III ורמות NT-proBNP מוגברות. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול לאיזון קצב הלב לעומת מקצב הלב.
התוצא העיקרי היה משלב של תמותה מכל-סיבה וכלל אירועי אי-ספיקת לב, עם מעקב מינימאלי של שנתיים. תוצאים משניים כללו את מקטע הפליטה של חדר שמאל, מרחק הליכה בשש דקות ורמות NT-proBNP.
המחקר הופסק מוקדם בשל העדר עדות לתועלת ע"י ועדת המעקב החיצונית.
מדגם המחקר כלל 411 חולים אשר חולקו באקראי לטיפול לאיזון מקצב הלב באמצעות אבלציה (214 חולים) או לאיזון קצב הלב (197 חולים). התוצא העיקרי של המחקר תועד ב-50 חולים (23.4%) בזרוע האבלציה לעומת 64 חולים (32.5%) בזרוע טיפול לאיזון קצב הלב (יחס סיכון של 0.71, p=0.066). מקטע הפליטה של חדר שמאל עלה בזרוע הטיפול באבלציה (10.1% לעומת 3.8%, p=0.017), לצד שיפור במרחק הליכה בשש דקות (44.9 לעומת 27.5 מטרים, p=0.025) וירידה ברמות NT-proBNP (שינוי ממוצע של 77.1% לעומת 39.2%, p<0.0001).
שאלון Minnesota Living with Heart Failure Questionnaire להערכת איכות החיים של החולים הדגים שיפור גדול יותר בזרוע אבלציה לעומת טיפול לאיזון קצב הלב (הבדל בממוצע ריבועים פחותים של 5.4-, p=0.0036), לצד שיפור במדד AF Effect of Quality of Life Score (הבדל בממוצע ריבועים פחותים של 6.2, p=0.0005).
אירועים חריגים חמורים תועדו ב-50% מהחולים בשתי הקבוצות.
ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם אי-ספיקת לב ופרפור פרוזדורים, אין הבדל מובהק סטטיסטית בשיעורי התמותה מכל-סיבה או אירועי אי-ספיקת לב עם איזון מקצב הלב באמצעות אבלציה לעומת איזון קצב הלב, אם כי תועדה מגמה לא-מובהקת סטטיסטית לטובת איזון מקצב הלב.