אבלציה באמצעות צנתר של פרפור פרוזדורים משתלמת יותר מבחינת מאזן עלות-תועלת, בהשוואה לטיפול בתרופות אנטי-אריתמיות, כך עולה מתוצאות מחקר CABANA שפורסמו בכתב העת Circulation.
במחקר CABANA (Catheter Ablation vs Antiarrhythmic Drug Therapy for Atrial Fibrillation), אבלציה באמצעות צנתר לא הפחיתה משמעותית את התוצא העיקרי של תמותה, אירוע מוחי מגביל, דימום חמור, או דום לב, בהשוואה לטיפול תרופתי, אך לא הביאה לשיפור איכות החיים או הישרדות ללא הישנות פרפור פרוזדורים. בתת-קבוצה של חולים עם אי-ספיקת לב, אבלציה הובילה לשיפור בהישרדותי ואיכות החיים של החולים. הערכת עלות-תועלת הוגדרה כתוצא סיום משני במחקר.
החוקרים אספו נתונים אודות 2,204 חולים שלקחו חלק במחקר CABANA. על-סמך רישומי התשלומים לבית החולים בארצות הברית נקבעה העלות הכלכלית (1,171 חולים), כאשר נתונים ארציים שימשו להערכת העלויות לרופא ולטיפול התרופתי. הערכות תוחלת החיים הצפויה נקבעה על-פי מודלי הישרדות מבוססי-גיל.
התוצא העיקרי של המחקר היה מדד ICER (Incremental Cost-Effectiveness Ratio), עם השוואת אבלציה מול טיפול תרופתי על-בסיס ניתוח לפי כוונה לטפל.
מהנתונים עולה כי העלויות במהלך שלושת החודשים הראשונים היו גבוהים בממוצע ב-20,794 דולרים אמריקאיים עם אבלציה לעומת טיפול תרופתי. ההבדל המצטבר בעלויות לאחר חמש שנים היה גבוה ב-19,245 דולרים וההבדל הממוצע בעלויות לאורך החיים היה גבוה ב-15,516 דולרים עם אבלציה לעומת טיפול תרופתי.
בזרוע הטיפול התרופתי תועד תוחלת חיים ממוצעת של 12.5 שנים, עם QALY (Quality-Adjusted Lifer Years) של 10.7 שנים. בזרוע אבלציה, ההערכות המקבילות עמדו על 12.6 שנים ו-QALY של 11.0 שנים, בהתאמה. יחס ICER עמד על 57,893 דולרים לכל QALY נוסף. ללא תקנון לאיכות חיים, יחס ICER עמד על 183,138 דולרים לכל שנת חיים נוספת.
ממצאי המחקר מעידים כי אבלציה באמצעות צנתר לפרפור פרוזדורים הינה גישה מושכת כלכלית לעומת טיפול תרופתי במחקר CABANA, לאור השיפור הצפויה ב-QALY, אך לא בשל שיפור בשנות החיים.
