בקרב חולים המופנים לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, מתן עירוי Tranexamic Acid (הקסאקפרון) במינון גבוה הפחית את הצורך במתן מנות דם והיה לא-נחות מבחינת פרופיל הבטיחות, בהשוואה למתן עירוי במינון נמוך, כך עולה מתוצאות מחקר OPTIMAL שפורסמו בכתב העת JAMA.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות והבטיחות של מינון גבוה לעומת מינון נמוך של Tranexamic Acid בחולים המופנים לניתוח מעקפים אלקטיבי. הם השלימו מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, אקראי, אשר כלל 3,079 חולים מארבעה בתי חולים בסין (גיל ממוצע של 53 שנים; 38% נשים) אשר חולקו באקראי לקבלת Tranexamic Acid במינון גבוה (בולוס של 30 מ”ג/ק”ג; מנת אחזקה של 16 מ”ג/ק”ג/שעה) או טיפול במינון נמוך (בולוס של 10 מ”ג/ק”ג; מנת אחזקה של 2 מ”ג/ק”ג/שעה).
תוצא היעילות העיקרי היה שיעור מנות דם לאחר התחלת הניתוח. תוצא הבטיחות העיקרי היה משלב של תמותה 30 ימים לאחר-ניתוח, פרכוסים, כשל כלייתי ואירועים תרומבוטיים (כולל אוטם לבבי, אירוע מוחי איסכמי, פקקת ורידים עמוקים ותסחיף ריאתי).
מבין המשתתפים שעברו ניתוח מעקפים והשלימו את המחקר, 21.8% מהחולים שטופלו ב- Tranexamic Acid במינון גבוה ו-26% מאלו שטופלו ב- Tranexamic Acid במינון נמוך קיבלו מנות דם (הבדל של 4.1%, סיכון יחסי של 0.84, p=0.004).
יתרה מזאת, תוצא הבטיחות המשולב תועד ב-17.6% מהחולים בזרוע טיפול במינון גבוה וב-16.8% מאלו בזרוע הטיפול במינון נמוך, עם הבדל של 0.8% המעיד על העדר-נחיתות של Tranexamic Acid במינון גבוה לעומת מינון נמוך במהלך ניתוח מעקפים (p=0.003 להעדר-נחיתות).
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בחציון משך הנשמה מלאכותית, משך אשפוז ביחידת טיפול נמרץ או משך אשפוז לאחר-ניתוח וכן לא זיהו הבדלים בתוצאים משניים שכללו אוטם לבבי, כשל כלייתי, אירוע מוחי איסכמי, תסחיף ריאתי, פקקת ורידים עמוקים או פרכוסים לאחר 30 ימים מהניתוח.
החוקרים מזהירים כי ממצאי המחקר מוגבלים לאוכלוסייה הסינית וכי יש לנקוט משנה זהירות בהשלכת ממצאים אלו על קבוצות אתניות אחרות.
JAMA, July 2022
