מחקר חדש מטיל ספק בהשוואות האקראיות שנעשו בין התערבות כלילית מלעורית (PCI) וניתוח מעקפים כליליים (CABG) עבור מחלה כלילית של העורק הכלילי השמאלי הראשי.
מחקר חדש שהוצג ב-Transcatheter Cardiovascular Therapeutics (TCT) 2022 מטיל ספק בהשוואות האקראיות בין התערבות כלילית מלעורית (PCI) וניתוח מעקפים כליליים (CABG) עבור מחלה כלילית של ה-left main, בטענה שהמחקרים הנ”ל רשמו באופן טבעי חולים המתאימים לכל אחד מההליכים, מה שגובה מחיר מהרלוונטיות שלהם בפרקטיקה הקלינית, שבה מטופלים אינם מוגדרים באופן מצומצם. בנוסף, לדברי החוקרים ל-Medscape, כאשר דווח לאחרונה על זינוק משמעותי של 59% בתמותה מכל הסיבות ב-PCI בהשוואה ל-CABG במחלת left main, הדבר שיקף ככל הנראה את המורכבות של הרוב המכריע של החולים המטופלים מחוץ לניסויים קליניים מאשר את היעילות יחסית של כל אחד מהטיפולים.
הניתוח המבוסס על יותר מ-10,000 מטופלים ב-Sweden Coronary Angiography and Angioplasty Registry (SCAAR) אשר עברו רה-וסקולריזציה עבור מחלת left main במהלך 7 השנים האחרונות, זיהה גם תת-קבוצה שעבורה PCI עשוי להיות טוב יותר להישרדות.
החוקרים במחקר SCAAR טוענים לחוסר תקינות לכאורה באופן שבו נותח ודיווח אחד מניסויי המפתח של הנושא, EXCEL. יחד עם זאת, החוקרים הודו כי המחקר שלהם הוא מחקר תצפיתי בעל פוטנציאל להטיית בחירה. למרות שמספר גורמי בסיס היו דומים בין 5391 החולים שטופלו ב-PCI לבין ה-4863 שעברו CABG, לקבוצות היו הבדלים משמעותיים בתחילת המחקר. אלו שעברו PCI היו חולים יותר, עם משמעותית יותר הפרעות בתפקוד הכלייתי, ציון Killip גבוה יותר והיסטוריה משמעותית יותר של אוטם שריר הלב, PCI ו-CABG. אבל, היה להם פחות סיכוי ללקות במחלה מרובת כלי דם. למרות כל זאת, הניתוח הרב-משתני של המחקר הותאם להבדלים. יחס הסיכון (HR) לתמותה מכל סיבה לאחר PCI בהשוואה ל-CABG, היה 1.59 (CI 95%, 1.11 – 2.27, P = .011) במשך כ-8 שנות מעקב. הבדלים מובהקים נצפו לפי גיל, עם אינטראקציה P = .015. יחסי הסיכון היו 1.74 (CI 95%, 1.39 – 2.18) בקרב חולים מתחת לגיל 80, ו-0.78 (CI 95%, 0.64 – 0.95) לבני 80 ומעלה.