במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים מדרום קוריאה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי גורמי סיכון לפגיעה בתפקוד מסתם מיטראלי תותב ביולוגי כוללים גיל צעיר בזמן הניתוח, מחלת כליות כרונית, מפל לחץ מוגבר על-פני המסתם הביולוגי בשלב מוקדם לאחר הניתוח ואנמיה לאחר-ניתוח.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מספיק נתונים באשר לגורמי הסיכון הקשורים עם פגיעה בתפקוד מסתם ביולוגי בעמדה מיטראלית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמים הקשורים עם פגיעה בתפקוד מסתם מיטראלי ביולוגי תותב.
מדגם המחקר כלל 245 חולים (גיל ממוצע של 67.2 שנים, 74.9% נשים) שהיו במעקב לאורך למעלה מחמש שנים לאחר ניתוח מסתם תותב ביולוגי מיטראלי. פגיעה בתפקוד מסתם מיטראלי תותב כללה עליה של מעל 5 מ”מ כספית במפל הלחצים על-פני המסתם עם תנועה מוגבלת של העלה ו/או הופעה חדשה של אי-ספיקת מסתם מיטראלי בדרגה חומרה בינונית לפחות בבדיקת אקו-לב. התוצא הקליני הוגדר כמשלב של תמותה קרדיווסקולארית, התערבות או ניתוח חוזר על מסתם מיטראלי, או אשפוזים על-רקע אי-ספיקת לב.
לאורך חציון של 96 חודשים, הפרעה בתפקוד מסתם מיטראלי תותב ביולוגי תועדה ב-66 חולים (27.6%). גורמי סיכון להפרעה בתפקוד מסתם ביולוגי תותב כללו גיל בעת הניתוח (יחס סיכון של 0.98, p<0.001), מחלת כליות כרונית (יחס סיכון של 3.27, p<0.001), מפל לחץ דיאסטולי ממוצע מוגבר מעל 5.5 מ”מ כספית על-פני מסתם תותב ביולוגי זמן קצר לאחר הניתוח (יחס סיכון של 2.02, p=0.028) וריכוז המוגלובין ממוצע לאחר הניתוח (יחס סיכון של 0.80, p=0.015).
בחולים עם פגיעה בתפקוד מסתם ביולוגי תותב תועדו תוצאות קליניות גרועות יותר משמעותית, בהשוואה לחולים ללא פגיעה בתפקוד מסתם ביולוגי תותב (p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על מספר גורמי סיכון לפגיעה בתפקוד מסתם מיטראלי תותב ביולוגי ומעידים כי פגיעה תפקודית זו מלוות בתוצאות קליניות גרועות יותר.
